פסק-דין בתיק ת"ק 008927/02

ערב פסח בשנת תשס"ב היה ביום 27/3/2002 למניינם.

חפץ ליבם של התובעים לבלות את ליל הסדר במלון באילת , ועל כן פנו הם אל הנתבעת 1 ובקשו כי זו, כטוב נסיונה בהסדרת חבילות נופש "ברגע האחרון" שכן זהו שמה וכך ציפו ממנה כי תעשה , תזמין להם מלון באילת לליל הסדר, זאת עשו ביום 26/3/02 , מעט יותר מיממה לפני כניסת החג .

הנתבעת 1, כדי להצדיק את שמה, פנתה מיד אל הנתבעת 2 ובקשה להזמין מלון עבור לקוחותיה , וקיבלה אישור כי אכן יש מקום וכי ניתן להזמין את החדר , והחדר הוזמן .

 לא נקפו אלא שלוש שעות, וטלפון , או סימן אלקטרוני אחר, מגיע מן הנתבעת 2 והמבשר כי טעות נפלה מצידה באשרה את ההזמנה וכי למעשה היא נמצאת במה   שקורי בלע"ז " אובר בוקינג "  קרי , הזמנת יתר , והם ממש , אבל ממש, מצטערים כי לא יוכלו לספק את מבוקשם של התובעים.

 הנתבעת הודיעה לתובעים מיד על התקלה, והציעה להם להתענין בשמם בחדר במלון הנסיכה באותה עיר קייט ,ואלה הסכימו , אך ממלון הנסיכה נענתה הנתבעת כי אומנם יש חדרים במספר מצומצם אך אלו בהמתנה , ואין לדעת בוודאות אם יעמוד חדר פנוי לרשותה עבור התובעים אם לאו .

   הנתבעת טוענת- והתובעים- אינה מסכימים עימה , כי דווקא התובעים עצמם בקשו כי הנתבעת תנסה את מזלה במלון השרון בהרצליה , ואחרי שהצליחה להזמין מלון ואפילו עם הנחה נאה בשיעור של 10% מן העלות הרגילה ,  חזרו בהם התובעים מיד לאחר מכן .

לבסוף בילו התובעים את ליל הסדר בבית , והפסידו את ליל הסדר במלון בעיר אילת .

 התובעים תוביעם מן הנתבעת פיצוי על עוגמת הנפש הרבה שנגרמה להם מכך 15000 ש"ח טבין ותקילין .

צר לי כי עלי לאכזב את התובעים, ולהבהיר להם כי איני רואה עין בעיין עימם את מה שהם מכנים כאחריותה של הנתבעת .

כידוע הוא כי עם ישראל אוהב לבלות את ליל הסדר באירוח בבתי מלון, ובאירועים, ולאו דווקא בחוגי המשפחה והקרובים והידידים בבית, ועל כן  יש דרישה ונהירה אל בתי המלון , ובמרבית בתי המלון , ובמיוחד אלה המסווגים ברמה גבוהה, ישנה בליל הסדר תפוסה כמעט מלאה .

אדם המכלכל את צעדיו נכונה ודואג מבעוד מועד להבטיח לעצמו חדר במלון, חייב לעשות זאת מספיק זמן לפני החג, ומי שפונה להזמין חדר במלן יממה , או מעט יותר לפני ליל הסדר, נוטל עליו את הסיכון שלא ימצא מקום. כאשר התובעים פנו זמן כל כך קצר לפני ליל הסדר להזמין מלון , היו צריכים לצפות כי לא ימצא כזה , ובמיוחד בעיר אילת אשר בחודש זה של השנה , מרץ, הינה יעד תיירותי מועדף על הישראלים .

שמה של הנתבעת " הדקה ה-90 " אינו מילת קסם לפתרון כל בעיה ולמציאת פתרון לכל דורש גם אם ההזמנה באה באיחור . ע"י שמה של הנתבעת , כך אני מניח, היא משדרת ללקוחותיה כי היא מוכנה לעשות מאמץ עד הרגע האחרון למצוא עבורם חבילת תיור, חדר במלון, מקום פנוי בטיסה וכדומה . אין לנתבעת כל מלאי משלה של חדרים או כרטיסי טיסה, או יעדים לבילוי , כל תפקידה מתמצה במאמצים שהיא מוכנה לשהקיע עבור לקוחה "עד הרגע האחרון" כדי למצוא לו את מבוקשו. היא תלויה בספקים אליהם היא פונה , בהימצאותם של חדרים פנויים או כרטיסי טיסה , ממש "ברגע האחרון "

 אין להבין ששמה מעיד עליה כי היא תמצא באופן אבסולוטי ובכל מקרה את הפתרון הדרוש ללקוח הספיצפי.

צירוף העובדה כי התובעים , ביודעם כי ערב פסח תמיד לחוץ, לעובדה כי הנתבעת אינה אלא סוכן נסיעות רגיל , מסירה מן הנתבעת את האחריות לכך כי בסופו של דבר התובעים נשארו בבית .

אילו התובעים עצמם היו פונים מוקדם יותר, יתכן והיה נמצא עבורםחדר והיו באים על סיפוקם .

מאידך יש משום טעם לפגם בהתנהגות הנהלת הנתבעת 2 כאשר אישרה כי יש מקום, ויש חדר עבור התובעים, וחזרה אחרי שלוש שעות והודיעה " מצטערים - אין "  ואולם מצד שני , אינני סבור כי  פרק הזמן שעבר משעת אישור ההזמנה ועד ביטולה - שלוש שיעותץ כאנמור, היה הבםן כדי לשנות את המצב ולשפר את האפשרות של הנתבעת ו/או של התובעים למצוא מקוםחלופי

אין זה חשוב אם התובעים הם שהציעו את מלון השרון  או שהנבתעת הציעה להם אותו, הרי היה בפניהם מקום לקיים את לי הסדר במלון כרצונם, אם כי לא ביחד עם כל המשפחה אשר הזדרזה והזמינה חדרים באילת מבעוד מועד , אך עדיין בבית מלון כפי רצונם, הרי העובדה כי בסופו של דבר לא הסכימו לקבל את מלון השרון, היא בעוכריהם.

אני סבור כי מירב המחדלים שהביאו לתוצאה  המהווה בסיס לתביעה זו- אי השגת חדר במלון - נגרמו ע"י התובעים בעצמם .

מאידך אין לפטור את הנתבעת 2 מאחריות לכך כי אישרה את קיומו של חדר פנוי עבורם ושבה וביטלה את ההודעה . אם כי כאמור קשה לי לקבוע כי אילו הנתבעת 2 היתה מודיעה מן ההתחלה כי אין חדר, היה הדבר יכול לשנות את המצב, אך על מחדל זה , יש לחייב את הנתבעת 2 .